יום חמישי, 26 בדצמבר 2013

סיכום כנס "אדם עולם" הראשון, הקהילה האנתרופוסופית בישראל.

סיכום כנס "אדם עולם" הראשון, הקהילה האנתרופוסופית בישראל.

הקדמה:
 
המפגש השנתי של הקהילה האנתרופוסופית בישראל, בסימן יוזמת שר החינוך לשילוב החינוך האנתרופוסופי בתוך מערכת החינוך הממלכתי, התקיים ביום שני, 16 בדצמבר, במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב. השתתפו בו ד"ר גלעד גולדשמיט יו"ר הפורום הארצי לחינוך ולדורף בישראל, ד"ר מוטי לוי הרופא הראשי של כללית רפואה משלימה, דני אמן מייסד בית הספר להכשרת יועצים ביוגרפיים, ונועם שרון שהרצה על יזמות ואנתרופוסופיה ככוח משנה עולם.
הכנס הארצי, שלדברי המארגנים "שנים רבות ציפו לקיומו", מתקיים בעיצומו של מהלך שאותו מוביל שר החינוך שי פירון לשלב את החינוך האנתרופוסופי בתוך מערכת החינוך הממלכתי. יישום מהלך זה ישווה את תקציבי מוסדות החינוך האלטרנטיביים כגון החינוך האנתרופוסופי למוסדות חינוך רגילים, מה שיבטל את הצורך בגביית תשלומים גבוהים מההורים בחינוך האלטרנטיבי, דבר שינגיש למשפחות רבות את החינוך האנתרופוסופי.
 
האנתרופוסופיה היא דרך רוחנית שהתפתחה באירופה בתחילת המאה ה-20, ומייסדה רודולף שטיינר הגדיר אותה בתור "שביל של ידע שמפגיש בין הרוחני שבאדם לרוחני שבעולם". פירוש המילה "אנתרופוסופיה" הוא "חכמת האדם" (ביוונית), והידע האנתרופוסופי ניתן ליישום בתחומים שונים של הקיום האנושי: בחינוך, ברפואה, בתראפיה, בחקלאות, באמנות, בסדר החברתי, בכלכלה.
החינוך האנתרופוסופי קרוי גם חינוך ולדורף והוא היישום של תפיסת העולם האנתרופוסופית. כיום זהו זרם החינוך האלטרנטיבי הבולט בעולם, עם למעלה מ-1,000 בתי-ספר ברחבי העולם ו-22 בתי ספר בישראל. בפגישה שנערכה בין שר החינוך לנציגי החינוך האנתרופוסופי אמר השר כי הוא זקוק לעזרת החינוך האנתרופוסופי בהפיכת כל החינוך הממלכתי לייחודי.
 
רשמים מן הכנס:
 
כשהגעתי לרחבת המוזיאון, הופתעתי לגלות קהל של מאות אנשים שהגיעו להשתתף בכנס.
במקום היו דוכנים שמכרו מגוון של ספרים בנושאים אנתרופוסופיים וכן מוצרים נוספים.
את החסות העיקרית לכנס נתנה חברת וולדה, אשר הוקמה ע"י רודולף שטיינר (מייסד האנתרופוסופיה) בשנת 1921, והתמחותה בייצור מוצרים טבעיים ברוח אנתרופוסופית. זוהי החברה היחידה שנותרה בבעלות החברה האנתרופוסופית העולמית, ומצליחה לשגשג גם בימינו למרות התחרות הכלכלית הקשה שיש לה מצד חברות מסחריות מתחרות.
הכנס נפתח בשירה משותפת של שיר "הללויה", שבאופן מפתיע (אותי) נהניתי מאוד לשיר יחד עם כולם ואפילו תופפנו מעט על הגוף. האוירה הייתה קלילה וחמימה.
לאורך הכנס היו נואמים רבים שהרצו בנושאים מגוונים, אנתרופוסופיה כאורח חיים, רפואה, שיתופי פעולה חדשים לתנועה האנתרופוסופית, ו"העברת המנהיגות" של התנועה בארץ לדור הצעיר.
 
הנושא העיקרי שלשמו הגעתי לכנס היה החינוך האנתרופוסופי- חינוך וולדורף.
 
ד"ר גלעד גולדשמיט, המנהל הראשון של בית ספר וולדורף בהרדוף דיבר על עקרונות החינוך על פי התפיסה האנרופוסופית.
לדבריו, בהרבה גישות חינוכיות אלטרנטיביות משתמשים בססמא "הילד במרכז", אך מה המשמעות של המושג הזה בחינוך וולדורף?
ד"ר גולדשמיט מסביר שבניגוד לגישות אחרות, בהן שואלים את הילד לרצונותיו בכל שלב, בחינוך וולדורף המחנך לא שואל את הילד, אלא מסובב את החץ כלפי עצמו.
המחנך שואל את עצמו: איך אני יכול להפוך את עצמי לכלי שבאמצעותו תשתקף מהותו של הילד?
איך אני יכול לדעת מה הילד צריך? איך אני, כמחנך, עובר כל יום תהליך שבו אני מבין טוב יותר את צרכיו הרגעיים של הילד על מנת להתפתח?
מידת ההתפתחות של הילד תלויה במידת ההתפתחות של המבוגר, ולכן המורים כל הזמן לומדים ומתפתחים.
 
גולדשמיט מציין שבבתי הספר הקונבנציונליים מפתחים בעיקר חשיבה פסיכומטרית. זוהי החשיבה הכי פחות חשובה עבור הילד להמשך החיים.
לטענתו הילד איננו רק מכונה חושבת.
ישנם כוחות אחרים שפועלים בילד ועלינו לפתח אותם.
בחינוך וולדורף, התלמידים-
שרים
מציירים
רוקדים
 
במחקרים שונים, הפסיכולוגיה ההתפתחותית הסיקה שפיתוח מיומנויות אלו מביאות לתהליכי חשיבה איכותיים יותר.
 
מאז שהוקמו לראשונה בישראל בתי ספר אנתרופוסופיים, התבצעה התאמה של תכני הלימוד לתוכנית הלימודים המקומית, ועדיין נותרה עבודה רבה. נושאים כגון איך מלמדים תנ"ך מגן ועד י"ב?
איך ללמד שפה (עברית) לפי רעיונותיו של שטיינר? שאלות אלו עדיין בתהליכי עיבוד ויישום.
 
עקב אכילס של בתי ספר אנתרופוסופיים בישראל, הוא עלותם הגבוהה.
ד"ר גולדשמיט ציין שכמו כל זרם שאיננו חלק מהזרם המרכזי, בהתחלה העלויות גבוהות והנגישות מוגבלת. לטענתו, הגיע הזמן לשלב שני של התפתחות חינוך וולדורף בישראל והצורך להשפיע בצורה רחבה יותר על מערכת החינוך.
חלומם של מחנכים אנתרופוסופיים רבים הוא שאנחנו (בישראל) צריכים להגיע למצב שבו כל ילד וילדה ישירו. שכל ילד וילדה בכיתה ד' יציירו. (על פי האנתרו', לכל גיל יש פעילות מועדפת לפי שלבי ההתפתחות הטבעיים של הילד)
שכל מחנכת תפגוש את תלמידי כיתתה בכל בוקר, גם אם יש להם שיעור מקצועי עם מורה אחרת.

בגישה הזו אנחנו קצת דוחים את הלימוד השכלתני.
היום, נראה שיש הבנה והסכמה של מערכות החינוך השונות בנושא.
עד לאחרונה כיכבה האמונה שככל שנקדים את החינוך השכלתני, הילדים יהיו חכמים יותר. היום מבינים שהתהליך בדיוק הפוך.
האנתרופוסופיה מאמינה שהדבר שמניע את החשיבה הם כוחות החיים.
גם עומס טכנולוגי מפריע לכוחות החיים. בכל העולם ילדים נדחפים לעבר התבגרות מוקדמת, חשיבה אנליטית ונטולת רגש, וחוסר יצירתיות.

לסיכום הדיון בנושא ההתפתחויות בחינוך ולדורף בישראל, עדכן ד"ר גלעד גולדשמיט, שבשיחות של אנשי הקהילה האנתרופוסופית עם שר החינוך פירון, נראה שיש אפשרות ממשית  לקדם את חינוך וולדורף בישראל בשני אופנים עיקריים:

1) בתי ספר וולדורף, בעלויות נמוכות על מנת להנגיש את השיטה לכל ילד.
2) תנועה גדולה של גנים ובתי ספר "ברוח וולדורף", אשר יאמצו עקרונות מסויימים מתוך חינוך וולדורף (הערכה סבירה, ללא מבחנים ישירים וציונים, פעילות, גן ירק, תנועה, אומנות,פינת חי ועוד).

 
 
ומילה קטנה משלי:
 
יש דבר אחד, שנוגע עמוק בנפשי כשאני חושבת על ילדים שזוכים ללמוד בבית ספר אנתרופוסופי. כן, כן, זוכים.
בחינוך וולדורף המורה המחנכת מלווה את הילדים החל מכיתה א' ולאורך כל שנות הלימוד בעקביות. אין תחלופה.
לילד ולמורה ישנה אפשרות לבסס מערכת יחסים אינטימית ויציבה, מתוך הכרות עמוקה ורצופה.
הדבר החשוב ביותר עבור ילד, על מנת שיוכל להתבגר באופן בריא, שלב אחר שלב, היא התקשרות אמיתית עם המבוגרים שסביבו. התקשרות כזו מאפשרת לילד להרגע, להעביר את האחריות ליחסים למבוגר שלצידו באופן מוחלט (כמו שצריך להיות) ולהיות במנוחה. כשליבו ומוחו של ילד פנויים מאחריות ודאגות ליחסים המשמעותיים בחייו, הוא יכול להתפתח, להתבגר וללמוד בצורה מיטבית.
 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה